מבחר יצירות העוסקות באופן עקיף וישיר בשביעי באוקטובר, תקווה, ריפוי ותיקון.   1. מיכאל בן אבו, “תקווה, ריפוי תיקון“, צבעי מים על נייר,  2023, 21/29.7 ס”מ. 2. “קינת בארי – שירו של יגל הרוש“, אקריליק מים על נייר,  2023,  חמישה גליונות 21/29.7 ס”מ. 3. מיכאל...

שחר הבת. משוררת. 28. זה היה עודד שסימן לי להרים את הראש ולצפות במחזה. ישבנו על ספסל בחוץ ובצמוד לקיר עכברוש גדול רץ על נפשו, ושתי מיינות מקיפות אותו, רודפות אותו וצורחות לעברו. ״זה ההווה היחיד שקיים. פעם אנחנו מיינה, פעם עכברוש, תמיד רצים במעגלים, רבים מי היה כאן קודם״. בערב שירה אחד שהתקיים בירושלים...

אוֹת חֲרוּכָה אֲנִי אוֹת חֲרוּכָה עֲלֵי גְּוִיל אֲנִי אוֹת שֶׁעוֹד לֹא נֶהְגְּתָה בְּשׁוּם דֶּרֶךְ בְּשׁוּם שְׁבִיל אֲנִי אוֹת לְלֹא שִׁיטָה וְהָאַהֲבָה דָּחֲקָה אֶת בְּשָׂרִי וְשָׁבְרָה אֶת שׁוּרָתִי מִבְּלִי רֶוַח לְהִתְבּוֹנֵן אֲנִי אוֹת חֲרוּכָה עָלֵי גְּוִיל הָאוֹרוֹת בִּי מִתְנוֹצְצִים לְכָל...

מאז שבעה באוקטובר לא חסרו לנו מילים. אולי להפך. בתוך שעות נמשכה המציאות אל תוך לשונות שכבר הכרנו: שואה, פוגרום, מלחמה, הפקרה, גבורה. כל אחת מן המילים האלה ביקשה לא רק לתאר את מה שאירע, אלא גם לומר לנו מהו, לאיזה עבר הוא שייך ואיך יש לחיות אותו. לצד המילים זרמו תמונות בזמן אמת, הודעות מן הטלפונים,...

יונה הוא נביא שמסרב לשליחותו. כשאלוהים אומר לו: “קוּם לֵךְ אֶל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא עָלֶיהָ כִּי עָלְתָה רָעָתָם לְפָנָי” (יונה א’, ב’), יונה לא עונה; הוא יורד ליפו, מבקש לקחת אונייה ולברוח מאלוהים. לכאורה הוא מבטא בזה את התפיסה שאלוהים הוא אל מקומי; הוא לא...

ריבוי המונוגרפיות על אודות מלחינים בישראל בשני העשורים האחרונים הוא בשורה חיובית. הנראוּת של מוזיקה אמנותית בישראל לצד השאיפה להתחרות, ולו במעט, במודלים קיימים בספרות עברית ואמנות ויזואלית מהוות תמריץ חשוב, אף שהפער מן ההיבט הכמותני, ההיסטוריוגרפי והמתודולוגי הוא עצום. מוזיקה אמנותית היא אמנם תחום...

בירושלים קיימת תופעת טבע נדירה שהייתה קוראת פעם בכמה שנים – על חודו של מעלה – שלג יורד, נערם וומכנסה את העיר. העיר הכי טעונה, מתוחה, כבדה, בהרס ובניה תמידיים- עוצרת את נשמתה לטובת פסטיבל, אסון טבע אולטימטיבי, לטובת התערבות אלוהית, אפוקליפסה קטנה. השלג משכיח את את המשקל האינסופי של הזמנים...

על אף שגופי לא חווה מוות חוויתי מוות בגופי בינקותי הוטבלתי באותיות והונחו על עיניי כריות חמות של מילים בין ב׳ לר׳ התברברתי והייתי מגמגם “עב....רברי” “ערב....ר...ברי” משהתבגרה בי תודעתי נקמה בי אדמתי נשתנו דעותיי בי, התבלבלו בי מולדת וגלות, הייתי מגמגם “עב....רי” “ער....בי” הייתי פנתר בשפתי...

כ”א תשרי, התשפ”ד ב-6.10, בליל שמחת תורה בשנת תשוועטעבר, הייתי אחד הבודדים שכבר אז היה בדכאון עמוק ובחרדה איומה. זה לא שאני נביא וגם לא בן נביא, אבל אם היה נביא בדורנו, זה ודאי היה אבי מורי. ואת אבא אשפזו. מזל זה קרה בסוף סוכות, אחרת המילה הזו הייתה הורסת לי גם את האושפיזין שהיו. ברוך...

מהו מעמדה של השירה לאחר אסון וטראומה קולקטיבית, כאשר חוויית קצה מערערת לא רק את אפשרות הייצוג, אלא גם את סמכותו של המשורר לדבר בשם הסבל? את השאלה הזו אבקש לבחון באמצעות המקרה של יחיאל פיינער, מי שלימים ייוודע כיחיאל די־נור ובשם הספרותי ק. צטניק. פיינער, צמח מתוך העולם האורתודוקסי־פולני של שנות...

אחרי השבעה באוקטובר, בין כל המחשבות והרגשות, התכווץ לי הלב במחשבה על הנשים בשני הצדדים – אלו שנפגעות, אלו שמאבדות, אלו שדואגות, אלו שנלחמות, אלו שלא הקשיבו להן ואלו שלא רואים אותן. הייתי מוצפת בהרגשה שלא פשוט להיות אישה בזמן ובמקום הזה, עם כל כך מעט השפעה במוקדי קבלת ההחלטות, וכל כך הרבה דאגה ואהבה...

התערוכה "התנועה: קיבוץ באמנות הישראלית" המוצגת בימים אלה במוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית (עד דצמבר 2026) עוסקת בקיבוץ כתופעה ייחודית. ההתמקדות כאן היא באמנים ובאמניות חברי קיבוץ ובני קיבוץ, שיצרו או יוצרים בו ומחוצה לו, שהגיבו לעולם הקיבוץ או הושפעו ממנו. תערוכה זו נהגתה במהלך השבועות והחודשים שלאחר...

אבנר: באנו להרפתקה קטנה: שיחה חופשית, זורמת, שנעה בכל האפשרויות. הטקסט של חננאל ונעמי אצל אלתרמן, פונדק הרוחות, הוא התנועה, משב הרוח שממנו אנחנו זזים, נעים ויוצאים. אני מציע שפשוט כולנו נתחיל מאיזו נקודה שאנחנו רוצים לדבר בה על פונדק הרוחות, ומתוך הפונדק נצא אל העולם, לכל המקומות שאליהם הוא לוקח...

שברי הפסוקים מצוטטים מהטקסט המיסטי הקדום היכלות רבתי, מתוך קינת המלאכים על החורבן, ונזכרים (בשינויי נוסח) גם כפיוט, בסדר הסליחות והתחנונים בליל יום כיפור.   ***   “… מה לכם שאתם מרננים ופעמים לכם שאתם נוראים ופעמים לכם שאתם מבוהלים…”   יש תאוריה על פיה אנשים...

כמה בנאלית היא השאלה : מה שלומך ? כאילו היה השלום  עניין פרטי ולא קשור בחוטים רבים במצב הכללי, של החברה, של המדינה, של האזור ושל העולם. העלייה במידת החום באה להזכיר שאנחנו תושבי הפלנטה וכולם סובלים ממעשי כולם. בלשון החכמים : סדנא דארעא חד הוא. הטבע אילם, אבל גל השריפות מזכיר לנו עד כמה עולמנו פגיע....

כָּל מָה שֶׁנִּשְׁאָר לִי אֵלּוּ שְׁבָרִים פְּזוּרִים. אֲנִי פּוֹחֵד מִן הַשִּׁירָה כְּמוֹ מִן הַהוֹוֶה כְּמַרְאִית לְחַיִּים אֲחֵרִים, לְמָשָׁל, שֶׁלִּי אוֹ שֶׁלָּךְ: צִמָּאוֹן לְמַלֵּא אֶת חֲלָלוֹ שֶׁל הַנּוֹף הַנַּפְשִׁי, לְחַלֵּץ תּוֹבָנוֹת מִן הַתְּהִיָּה הַמַּמְרִיאָה מִשָּׂדוֹת...

Yumi Tok Stori  – אתה ואני נדבר סיפורים דברים שסיפרו לי בפפואה ניו גינאה “מה עושים עכשיו?” שאלתי באנגלית את כריסטולייט, הנערה שחיכתה לי בשדה כדי לעזור לי להגיע לביתו של הפסטור. אל ביתו של פסטור ישראל, איפשהו בפאתי כפר אסארו, הגעתי בלילה הראשון שלי בפפואה ניו גינאה. ביתן עץ עגול...

כדי לייצר שינוי צריך קודם כל לדעת, לשים לב, או להחליט מה נרצה לשנות. למשל בשבת, פעולה פשוטה יכולה להיעשות לעיתים בְּשִּׁנּוּי, כלומר לא בדרך הרגילה, למשל להפעיל דבר מה במרפק במקום בכף היד, לאחוז חפץ ביד הפחות חזקה. נדרש כאן רגע של החלטה להפוך תנועה מוכרת לפעולה חדשה. בהלכות שבת יש מקרים בהם השִּׁנּוּי...